אודות קובי

קובי מנדל בגיל 13 , הבן הבכור של שרי וסט מנדל וחברו , יוסף איש-רן, נהרגו ב 8 למאי 2001 , במערה שבהרים הסובבי את בתיהם של משפחת מנדל בתקוע. דרך המילים ותמונות באתר זה, אתם תכירו את קובי ותיזכרו אותו כפי שהוא היה בחיים במילים של אחת הדודות שלו "פיקח, יפה תואר ומלא שמחה ". הבן שלנו קובי היה ילד שאהב את משפחתן, הורין, שני אחין ואחותו. הוא אהב את הארצות של, ארה"ב וישראל והוא אהב את הכפר הקטן שלנו, תקוע ואת ארץ ישראל. הוא נרצח ע"י מחבלים בגלל האהבה הזאת, כאשר טייל עם חברו, יוסף איש-רן. ב 8 למאי 2001, שני הבנים הבריזו מבית הספר כדי לטייל.

קובי ויוסף נהרגו בברוטליות במערה באיזור קרוב לבתיהם, כשסוקלו באבנים בגודל של כדורי באולינג נהרגו באכזריות חסרת אנושיות. קובי היה ילד עם אינטלגנציה חריפה. היה לו וזכר כמעט הכל. הוא היה ההיסטוריון של המשפחה. הוא ידע להגיד באיזה כל אח שלו נולד ואיך חגגנו כל חג בשנים עברו. בגיל שנתיים הוא ידע לדקלם ספרים בעל פה וכבר נתן הוראות דרך מכסא הבטיחות שלו באוטו כדי לכוון אותי למפגשים של "אמא ואני". בבי"ס יסודי, קובי שיחק כדור בסיס עם כישרון אדיר.

הוא גם היה שחקן כדור סל מעולה. הוא אהב את מייקל ג'ורדן ואת קל ריפקין ואפילו בארץ הוא אסף כרטיסי כדור בסיס ובמקביל הוא עקב אחר הספורט האמריקאי באינטרנט. אחרי שהוא שם חלק מכספו מהבר מצווה שלו במניות הוא עקב אחרי הבורסה וידע להסביר את פעולתה. הוא גם אהב קומיקס בכתב העת "נו יורקר". הוא היה תמים ומתוחכם בו בזמן. הוא אהב ספורט, אהב ללמוד, אהב טיולים ברגל ויותר מהכל, הוא אהב לצחוק . הוא גם אהב לספר בדיחות והיה מאד מצחיק. הוא עלה לישראל כשהיה בכיתה ד' והיה לו מאוד קשה כיוון שלא ידע לדבר עברית וגם התגעגע לחברים שלו. אבל הוא אף פעם לא התלונן. הוא עבר מכיתה של 15 ילדים בארה"ב לכיתה של 40 בארץ. שנה שלמה הוא לא דיבר בכיתה אבל בגלל שהיה טוב בספורט הילדים מיד התחברו אליו. בארה"ב הוא היה מנהיג הכיתה ובארץ הוא היה ילד כמעט לא מוכר.